בקצה המזרחי של בקעת בית נטופה, אל בטוף בפי הערבים או אסוכיס בפי יוסף בן מתתיהו, נמצא מקום יפה בשם חירבת עמודים. כשמו כן הוא.
קראתי קצת על המקום ומייד התברר, שכמו בכל אתר בגליל, עולם שלם מתחבא כאן וקיבלתי תשובות לשאלות שהציקו לי שנים רבות.
למה ההר של יודפת נקרא הר מימין?
למה בית הכנסת שהתגלה ביודפת העתיקה הוא לא על הגבעה עצמה?
וגם שאלות שפחות הטרידו אותי, כמו מה מקור השם שכניה?
אז הנה מה שלמדתי – עבודת הכהנים בבית המקדש היתה מחולקת בין 24 משפחות של כהנים – משמרות כהנים. לאחר חורבן בית המקדש במרד הגדול (70 לספירה) ובהמשך חורבן יהודה במרד בר כוכבא (136 לספירה), עברו אותן משפחות לישובים בגליל. הן הקימו בתי כנסת ושמרו על אורח חיים דתי מתוך שאיפה לחזור לבית המקדש.
על פי הכתובת לעיל, קינות לתשעה באב ומקורות נוספים, שם הישוב שאליו גלתה כל משמרת ידוע.
משמרת שישית 'מימין' ביודפת. אותה משמרת מצטרפת או מקימה ישוב מצפון לגבעה החרבה.
משמרת אחת עשרה 'אלישיב' בקנה הסמוכה (כָּל עַמָּהּ קוֹנְנוּ קִינָה. כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא. כְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא. וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ. מִשְׁמֶרֶת אֶלְקָנָה). משמרת עשירית 'שכניה' בכבול.
משמרת שמינית 'אביה' גלתה לכפר עוזיאל (וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל. כְּפַר עֻזִּיאֵל).
השם כפר עוזיאל צלצל לי מוכר, ולבסוף הבנתי שזה כשם משפחתי.
ומה עם חירבת עמודים? בחירבת עמודים היה ישוב די גדול ובו בית כנסת מפואר:
חתול גלילי 
הפרופסור המלומד אביעם ממכללת כנרת, מוסיף כמה נקודות חשובות:
– הסלע שבתמונה לעיל הוא חלק ממשקוף בית הכנסת. ניתן לראות בו שני אריות המניחים כף על ראשי שוורים.
– במקום נמצאה כתובת ארמית. הכתובת נמצאת היום בתצוגה במכון לארכיאולוגיה בהר הצופים.
ומכיוון שהמקום לא רחוק מכפר עוזייר, מניחים שזהו כפר עוזיאל, המקום שאליו גלתה משמרת אביה.
עד כאן. פעם הבאה על שיחין ותל רומה.
Khirbet Qana 